ליווי משפטי מדויק בענייני ירושות, צוואות ועיזבון

ההבדל תלוי בשאלה אחת: האם הנפטר השאיר צוואה. כאשר אין צוואה, הירושה מתחלקת לפי החוק, ומגישים בקשה לצו ירושה שקובע מי היורשים וחלקם. כאשר יש צוואה, מגישים בקשה לצו קיום צוואה, שנותן לצוואה תוקף משפטי ומאפשר לפעול על פיה. בשני המקרים מדובר בהליך מול הרשם לענייני ירושה, ואני מלווה אתכם בו מתחילתו ועד סופו.

התשובה הפשוטה היא שאין דבר כזה מוקדם מדי. צוואה לא שייכת רק לגיל מבוגר, אלא לכל מי שיש לו רכוש, משפחה או רצון לקבוע איך יחולקו הדברים בעתיד. ככל שעורכים אותה בראש שקט ובמצב צלול, כך היא ברורה יותר ומפחיתה את הסיכון למחלוקות. רגעים שבהם נכון לעצור ולחשוב על צוואה הם נישואים, לידה, גירושים, רכישת נכס או שינוי משמעותי במצב המשפחתי.

צוואה אינה פועלת מעצמה. כדי שניתן יהיה לממש אותה לאחר הפטירה, יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה. רק לאחר שניתן הצו, הצוואה מקבלת תוקף משפטי מחייב וניתן לפעול על פיה מול בנקים, לשכת רישום המקרקעין וגורמים נוספים. אם מוגשת התנגדות, הדיון עובר לבית המשפט לענייני משפחה.

בהליך תקין, ללא התנגדויות, מדובר בדרך כלל בכמה חודשים ממועד הגשת הבקשה, בהתאם לעומס אצל הרשם לענייני ירושה. בקשה שמוגשת מסודרת ומלאה מראש מקצרת משמעותית את התהליך. כאשר מוגשת התנגדות או כשיש מורכבות מיוחדת, ההליך עובר לבית המשפט ועשוי להימשך זמן רב יותר.

כן, החוק מאפשר להגיש התנגדות לצוואה, אך לא בכל מקרה ולא מכל סיבה. התנגדות נבחנת על בסיס עילות מוגדרות, כמו פגם בכשירות המצווה, השפעה בלתי הוגנת, פגם בעריכת הצוואה, מעורבות של נהנה בעריכתה או חשש לזיוף. מדובר בהליך רגיש שדורש בחינה מקצועית של הנסיבות והראיות. אם אתם שוקלים להתנגד לצוואה, או שהוגשה התנגדות לצוואה שנוגעת אליכם, חשוב להתייעץ בהקדם.